Kidouchine
Daf 43a
כְּתִיב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן. וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָֽלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַדְמוֹנִי וְאֶת מְפִיבוֹשֶׁת וגו'. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּנֵי מֵירַב הָיוּ וְגִידְּלָתָן מִיכַל וְנִקְרְעוּ עַל שְׁמָהּ. וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעוֹנִים וַיּוֹקִיעוּם בָּהָר לִפְנֵי י֙י וְיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. חָסֵר יוֹ''ד. זֶה מְפִיבוֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְנָתַן דָּוִד עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם. אָמַר דָּוִד. הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְכָל מִי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי. וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהָלַךְ הַמִּזְבֵּחַ וְקָלְטוֹ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב אֶקְרָא אֶל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי. שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. וְהֵמָּה הוּמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשׁוֹנִים כְּתִיב קְצִיר שְׂעוֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ עַל הַצּוּר. מָהוּ עַל הַצּוּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁהָֽיְתָה אוֹמֶרֶת הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. גָּדוֹל הוּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִילּוּל הַשֵּׁם. בְּחִילּוּל הַשֵּׁם מַה כָתוּב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. וּבְקִידּוּשׁ הַשֵּׁם כָּתוּב מִתְּחִילַּת הַקָּצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עָד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן. וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹמְרִים. מַה חָֽטְאוּ אֵילּוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית עֲלֵיהֶן מַידַּת הַדִּין. וְהָיוּ אוֹמְרִים. עַל שֶׁפָּֽשְׁטוּ יְדֵיהֶן בַּגֵּרִים גְּרוּרִין. אָֽמְרוּ. מָה אֵילּוּ 43a שֶׁלֹּא נִתְגַּייְרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ הֵיאַךְ תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן. הַמִּתְגַּייֵר לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֵין אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵיכֶם וְאֵין אוּמָּה כְּאוּמַּתְכֶם. וְאֵין לָנוּ לְהִידָּבֵק אֶלָּא בָּכֶם. הַרְבֶּה גֵרִים נִתְגַּייְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְסַפֵּר שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הָאֲנַשִׁים הַגֵּירִים וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר.
Traduction
. Il est dit (2S 21, 6-8): Le roi dit: Je les livrerai. Le roi prit les 2 fils de Ritspa, fille d’Aïa, qu’elle avait enfantés à Saül, savoir Armoni et Mefibosheth, et les 5 fils de Mical (246)Midrash Rabba à (Nb 5).. Mais, puisqu’il est dit (2S 6, 23): Mical, fille de Saül, n’eut pas d’enfants jusqu’au jour de sa mort, comment le roi a-t-il pu les livrer? On peut en conclure que c’était des fils révoltés de David, qui ayant été élevés par Mical portèrent le nom de celle-ci. Ils les livra aux mains des Guibéonites, qui les mirent en croix sur la montagne devant l’Eternel, et ils périrent tous sept ensemble (2S 21, 9). Dans le mot sept il manque une lettre, pour viser ainsi la grâce faite à Mefibosheth, fils de Jonathan, fils de Saül, un grand savant dans la connaissance de la loi; David l’épargna et le fit échapper de leurs mains (ib. 7). David dit: Je les ferai passer devant l’autel, et celui que l’autel attirera sera réservé pour moi. Ce qui fut fait; au moment du passage devant l’autel, David pria, et en effet l’autel attira Mefibosheth, selon ces mots (Ps 57, 3): J’invoquerai Dieu, l’Eternel d’en haut, le fort qui accomplira son œuvre en moi; d’où l’on infère que Dieu s’accorda avec David à épargner cette vie. Il est dit (2S 21, 9-10): On les fit mourir au commencement de la moisson des orges. Alors Ritspa, fille d’Aïa, prit un sac, et l’étendit sur un roc etc. Pourquoi ce choix? -C’est que, répond R. Oshia, elle s’écria (Dt 32, 4): O roc, son œuvre est parfaite (par invocation au Seigneur). R. Aba b. Zimna dit au nom de R. Oshia: la sanctification de Dieu (un fait honorable) est au-dessus de sa profanation (aux 2 cas réunis); au sujet de celle-ci (ou crime capital), il est dit (Dt 21, 23): Son corps mort ne restera pas la nuit sur le bois (du supplice); tandis que pour la sanctification il est dit (2S 21, 10): du commencement de la moisson jusqu’à ce qu’il tombât de l’eau du ciel sur eux. Ceci prouve que les condamnés restèrent pendus du 16 Nissan au 17 Heshwan, et comme les passants se demandaient quel crime ont pu commettre ces gens, pour que la loi du séjour nocturne d’un cadavre ait été modifiée à leur égard (de les laisser si longtemps exposés), on leur répondit: c’est pour avoir étendu la main comme des prosélytes traînards (pour s’être attachés de force à suivre les Israélites). On disait alors: Si pour les Guibéonites, non convertis par conviction (mais par peur), on voit comment Dieu vengea leur sang, à plus forte raison il doit en être ainsi à l’égard des convertis par conviction. Nul Dieu ne ressemble au vôtre; nulle nation n’égale la vôtre, et nous ne voulons nous attacher qu’à vous. Beaucoup de prosélytes se convertirent alors, comme il est dit (2Ch 2, 16): Salomon fit le dénombrement de tous les prosélytes; il chargea 7000 d’entre eux de porter les fardeaux, et 8000 de couper le bois sur la montagne.
Pnei Moshe non traduit
כתיב ויאמר המלך וגו'. וכתיב התם ואת חמשת בני מיכל והא כתיב ולמיכל בת שאל לא הי' לה ולד ואת אומר אכן:
רַב הוּנָא אָמַר. בִּימֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּיקְשׁוּ לְקָֽרְבָן. רִבִּי אַבָּהוּ מַפִּיךְ לִישְׁנָא. בִּימֵי רִבִּי לָֽעְזָר. אָֽמְרוּ. מִי מְטַהֵר חֶלְקוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. הָדָא אָֽמְרָה יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. אֲפִילוּ תֵימָא. יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. כְּלוּם רִיחֲקָן אֶלָּא פְסוּלֵי מִשְׁפָּחָה. אִין תֵּימַר. מִשּׁוּם פְּסוּלֵי עֲבֵירוֹת. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַנְּתִינָה לֹא יְהֵא לָהּ קְנָס. וְהָתַנִּינָן. הַבָּא עַל הַנְּתִינָה יֵשׁ לָהּ קְנָס. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵירְרָן כְּנָחָשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם. וְכָתוּב וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי. וְכִי חִיוִּי הָיוּ. אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה חִיוִּי. אָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְרַמֶּה בָהֶן וְהֵן אוֹכְלִין וְנֶעֱנָשִׁין וַאֲנִי יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמִי. כָּךְ עָשׂוּ אֵילּוּ. אָֽמְרוּ. יוֹדְעִין אֲנַחְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִיזִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ י֙י אֱלֹהֶיךָ. וְכָתוּב לֹא תַכְרוֹת לָהֶם בְּרִית. הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין בָּהֶן וְהֵם כּוֹרְתִין עִמָּנוּ בְּרִית. מַה נַפְשֵׁךְ. יְהָֽרְגוּ אוֹתָנוּ עָֽבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה. יְקַייְמוּ אוֹתָנוּ עָֽבְרוּ עַל הַגְּזֵירָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֵן נֶעֱנָשִׁין וְאָנוּ יוֹרְשִׁין הָאָרֶץ.
Traduction
R. Houna dit: au temps de R. Eléazar b. Azaria, on voulut les rapprocher (leur permettre d’épouser des filles libres). R. Abahou renversait les termes de cette proposition: on voulut d’abord les rapprocher, puis au temps de R. Eléazar, on les écarta, en disant: Qui va purifier la part ''de l’autel''? (Ils étaient figurés par cette expression). Cela prouve que Josué les éloigna. Mais en admettant même cet éloignement, Josué écarta seulement ceux dont la descendance (ou alliance impropre) était entachée d’un défaut? (Pourquoi donc parler de la ''part d’autel'', qui semble impliquer un service)? Or, il ne saurait s’agir du défaut par mélange avec une esclave, par la relation avec une telle descendante ne devrait pas entraîner d’amende, et pourtant il est dit (247)J., (Ketubot 3, 1).: qu’en ce cas il y a une amende à payer? En effet, dit R. Eléazar, Josué les maudit à l’instar du serpent, comme il est dit (Jos 9, 23): Maintenant, soyez maudits; et il est dit (ibid. 7): Alors les principaux d’Israël dirent à ces Héviens. Ce n’étaient pas des Hiwites (mais des Amorrhéens); seulement, ils avaient agi comme le Hiwa (serpent). Je sais, se dit Josué, ce que l’Eternel a dit de lui (Gn 2, 7): Au jour où tu en mangeras, tu mourras; je vais donc agir de ruse avec ces gens, qui en mangeant de l’interdit seront punis, tandis que je conquerrai le pays pour les miens. De même, ils agirent aussi, se disant: Nous savons l’ordre de l’Eternel à Israël (Dt 20, 17): Tu extermineras les Hétites, les Emorrhéens, le Pharizi, comme l’Eternel ton Dieu te l’a prescrit; et il est dit (Dt 7, 2): Tu ne contracteras pas d’alliance avec eux. Allons les tromper et former l’alliance avec eux, et le dilemme suivant aura lieu: s’ils nous tuent, ils enfreignent le serment prêté; s’ils nous admettent, ils transgressent l’ordre divin; en tous cas, ils seront punis, et ils ne conquerront pas la Palestine. - (248)Suivent deux passages traduits, l'un en (Yebamot 1, 6), l'autre ibid., 8, 3..
Pnei Moshe non traduit
בקשו לקרבן. מפסולי עבדות ולהיתירן בבת חורין:
מפיך לישנא. שמתחלה היו רוצים לקרבן ואח''כ בימי ר' אלעזר חזרו שאמרו מי מטהר חלקו של מזבח דנהי חלקינו נתיר דהפקר ב''ד הפקר וחלקו של מזבח מי יתיר:
הדא אמרה יהושע ריחקן. מדקאמר חלקו של מזבח ש''מ דמפרש ולמזבח ה' למזבח ממש שנתנן להיות עובדים למזבח לחטוב עצים ולשאוב מים ונסייע במה שיכולין ולא כדדריש לעיל ולמזבח עד שיבא דוד דא''כ מאי חלק מזבח דקאמר שהרי לא מצינו בדוד שריחקן אלא מלהתחתן בהם כדכתיב לא מבני ישראל המה שאינן ראוין לבא בישראל:
אפילו תימא יהושע ריחקן כלום ריחקן אלא פסולי משפחה. כלומר אי משום הא אפילו נימא דיהושע ריחקן אכתי לא דייק לן חלק מזבח מי יתיר שהרי ע''כ יהושע נמי לא רחקן אלא מלבא בקהל ולא לעבדות ממש אלא מלהתחתן בהם אף לאחר שנתגיירו דאין תימר משום פסולי עבדות מעתה לא יהא להן קנס דהבא על השפחה אין לה קנס והאנן תנן הבא על נתינה יש לה קנס ואפילו למ''ד יהושע רחקן לא שייך חלקו של מזבח דקאמר:
איררן כנחש. הקדמוני דכתיב החוי שעשו בערמה כמעשה נחש:
רַב נַחמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַקַּרְדּוּיִים וּמִן הַתַּדְמוֹרִיים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁגֵּירֵי תַדְמוֹר כְּשֵׁירִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן כָּל הַכְּתָמִים הַבָּאִין מֵרֶקֶם טְהוֹרִין. הָא גֵירֵי תַדְמוֹר כְּשֵׁירִין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מקבלין גרים כו'. מפורש בסוף פרק קמא דיבמות:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר שְׁמוּעָתָא. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד מַכְשִׁיר וְחַד מְקַבֵּל. מָאן דְּמַכְשִׁיר מְקַבֵּל וּמָאן דְּמְקַבֵּל לֹא מַכְשִׁיר. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב נַחְמָן. בָּבֶל לְיוּחֲסִין עַד נָהָר יזק. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר עַד נָהָר יזק. וְחַד אָמַר. עַד נָהָריואנִי. אָמַר רַב יְהוּדָה. בֵּין הַנְּהָרוֹת כְּגוֹלָה לְיוּחֲסִין. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן בְּרוֹקָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בְּנֵי מֵישָׁא לֹא חָשׁוּ לָהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם סָפֵק חֲלָלוֹת. כֹּהֲנִים שֶׁשָּׁם לֹא הִקְפִּידוּ עַל הַגְּרוּשׁוֹת. תַּמָּן אָֽמְרִין. מֵישָׁא מֵתָה מָדַי חוֹלָה. עֵילָם וגבביי גוֹסְסוֹת. חֲבִיל יָמָא תְכִילְתָא דְבָבֵל. שנייא וגבביא וצררייא תְכִילְתָא דַחֲבִיל יָמָא.
Traduction
Kidouchine
Daf 43b
משנה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי. כָּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו. וַאֲסוּפֵי כָּל שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָביו וְלֹא אֶת אִמּוֹ. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לִשְׁתוּקֵי בְּדוּקֵי.
Traduction
On appelle Shtouqi (muet) celui dont on connaît la mère, non le père; Assouf (trouvé) celui que l’on a recueilli dans la rue, sans connaître ni père ni mère. Aba Saül nommait le muet ''l’examiné'' (249)De Schtouqi il lit Bdouqi. Cf. (Ketubot 1, 9)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואינו מכיר את אביו. וכשקורא אביו אמו משתקתו:
בדוקי. שצריך לבדוק אחריו כדמפרש בגמרא ובודקין את אמו ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת והלכה כאבא שאול:
הלכה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי כול'. מָהוּ בְּדוּקִי. בְּדוֹק אַחֲרָיו.
Traduction
Par Bdouqi, on entend celui après lequel on a examiné (la mère).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בדוק אחריו. לאמו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כָּשֵׁר. דְּלֹא דָרַשׁ עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי. תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּאָת. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָאָת. מַה לְהַלָּן זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. אוֹף הָכָא זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִיָּד. 43b בִּלְבַד מֵעֲשִׂירִי וּלְמַעֲלָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
דור אחד עשר שבממזר כר''ש כו'. פירשתי בפרק הערל וע''ש:
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר מָהוּ. אָמַר לָהֶן. הָבִיאוּ לִי דוֹר שְׁלִישִׁי וַאֲנִי מְטַהֲרוֹ. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּלָא חַיי. וְאַתְייָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי חֲנִינָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לְס̇ לְע̇ שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר בָּעוֹלָם וּמְכַלֵּה אֶת הַמַּמְזֵירִים וְנוֹטֵל עִמָּהֶן כְּשֵׁירִים שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם לַחַטָּאִים. וְאַתְייָא כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי י֙י. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא טוֹב. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁאֲפִילוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵּבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיאָהּ. וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵיעִים וְעַל עֶזְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן. רַב הוּנָה אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַיי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי זְעִירָא כַד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע קָלִין קַרְיֵי. מַמְזֵירָא וּמַמְזֵרְתָא. אָמַר לוֹן. מָהוּ כֵן. הָא אָֽזְלָא הַהִיא דְּרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חָיָה יוֹתֵר מִל̇ יוֹם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְ הָיִיתִי כַד אָמַר רִבִּי אַבָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִל̇ יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. הָא אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַיי הוּא.
Traduction
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְעָתִיד לָבוֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקַק אֶלָּא לְשֵׁבֶט לֵוִי. מָה טַעֲמָא. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִיקַּק אוֹתָם כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה בְּכוֹס נָקִי. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּגִין דְּלֵית אֲנָן לְוִיִים נַפְסִיד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה. מַה טַעֲמָא. וְהָיוּ לַי֙י מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.
Traduction
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ פְּסוּל אֵין מְדַקְדְּקִין אַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מִשְׁפַּחַת בְּנֵי צְרִיפָה הָֽיְתָה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵן וְרִיחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְעוֹד אֲחֶרֶת הָֽיְתָה שָׁם וְקֵירְבוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְלֹא בִיקְּשׁוּ חֲכָמִים לְפַרְסְמָן. אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתָן לִבְנֵיהֶן וְתַלְמִידֵיהֶן פַּעֲמַיִים בַּשָּׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעֲבוֹדָה שֶׁאָנוּ מַכִּירָן. וּמַה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּקְּעוּ בָהֶן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר וְכוּלָּם נִשְׁתַּקְּעוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. הֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. עִיקַּר טִירוֹנִייָא שֶׁבָּהֶן וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עַייָרוֹת נִשְׁתַּקְּעוּ בַּכּוּתִיים בִּימֵי שְׁמָר. אָֽמְרִין הָדָא עדן דְּמשאה מִנֵּיהוֹן.
Traduction
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא דְלָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. אַרְבַּע קְהִילּוֹת הֵן. קְהַל כֹּהֲנִים קְהַל לְוִיִים קְהַל יִשְׂרָאֵל קְהַל גֵּרִים. מֵתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. וְהָֽכְתִיב לא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל י֙י. פְּסוּלֵי גּוּף אִינּוּן. וְהָֽכְתִיב בָּנִים אֲשֶׁר יִווָֽלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל י֙י. בַּעֲשֵׂה אִינּוּן. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. שְׁלֹשָׁה קְהִילּוֹת הֵן. קְהַל כֹּהֲנִים קְהַל לְוִיִים קְהַל יִשְׂרָאֵל. לא יָבֹא. לא יָבֹא. לא יָבֹא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. דקתני גירי וממזרי מותרין לבא זה בזה דלא כר' יהודה דס''ל גר אסור בממזרת דקסבר ד' קהלות כתיבי לרבות קהל גרים דאיקרו קהל:
והכתיב לא יבא פצוע דכא וגו'. ומ''ט לא חשיב נמי להא:
פסולי גוף אינון. ולא שייכא לפסולי משפחה:
בעשה אינון. הני בעשה נינהו ולא חשבינן להו בהדי אינך קהל דלאוין:
ורבנין אמרין. טעמייהו דרבנן דסבירי קהל גרים לא איקרו קהל דלא חשיבי אלא הנך קהלי דכתיב בהו לא יבא ותלתא אינון ולא אייתר לרבות גרים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source